נזק לסיבי עצב תחושתיים גורם לעיתים קרובות לאפקט פרדוקסאלי של תחושת נימול וכאב כרוני ניורופתי ומיופציאלי. ניתן להבין תחושות אלה, לפחות בחלקם, על רקע שינוים פתופיזיולוגים המתפתחים בתא העצב תחושתי הפריפרי הפגוע, שינוים אילה גורמים ליצירת פעילות חשמלית מתמשכת בלתי תקינה הנובעת בין השאר מנקודות טריגר המייצרות פעילות חשמלית זו, חלק משיטות הטיפול היעילות ביותר הן הפחתת פעילות העצבית האקטופית הזו, נזק עיצבי פריפרי גורם גם לשינוים בעיבוד מידע תחושתי בחוט השידרה. לכן אותות תחושתיים מהפריפריה ( מערכת העצבים ההיקפית), הן אותות תקינים והן אותות אקטופיים, מעובדים בצורה לקויה במערכת העצבים המרכזית.
נזק או מחלה משפיעים על העצבים הפריפריים, ומעוררים לעיתים קרובות הפרעות תחושתיות מוזרות ועמודות לטיפול כמו חוסר תחושה בעקבות חיתוך עצב המלווה לעיתים בתחושת נימול מטרידה וכאב, סביב גבולות חוסר החישה אך באופן פרדוקסאלי, נזק עיצבי חלקי יכול לגרום לפעמים להפרעות תחושה גרועות עוד יותר. ישנה גם השפעה על נקודות הטריגר (trigger point therapy) הכוללת תחושת כאב קשה בתגובה לגירוי קל על הנקודה עצמה "זרמי חשמל" וקרינה תחושתית לאזורים מרוחקים.
הפרעות אלו ביחד מהוות סיוט קליני לעיתים קרובות, ומשום כך גם אתגר תיאורטי להבינן ואתגר מעשי לטיפול, שהרי חסימת הולכה עיצבית מלאה או חלקית הייתה צריכה למנוע תחושה ולא להגבירה. הסיבה נעוצה בכך שעצב אינו מתנהג כמו קו טלפון פגוע המעביר או לא מעביר הודעות. אלא שסיבי עצב פגועים עוברים שינויים הגורמים לידי יצירת תחושת-סרק (falce sensation) ולעיוות בתחושות המוחשות על ידי גירויים טבעיים, יש לדעת שפגיעה עצבית יכולה להתרחש במערכת העצבים הפריפרית (PNS) והן במערכת העצבים המרכזית (CNS) כך שאם מתקבלות תגובות מעוותות ממערכת הפריפרית הן יעובדו בצורה לא תקינה גם במערכת העצבים המרכזית.
תגובתיוית של העצבוב התחושתי התקין של העור, השריר, האיברים הפנימיים וכדומה, תלויה בתכונות החשמליות של קצות העצבים השרויים תחת בקרה פיזיולוגית מתמדת, וסיבה זו נותנת לנו לחוש בזמן אמת את הגירויים הטבעיים. לעומתן קצות עצבים אקטופיים אינם שרויים תחת בקרה טבעית, יכולים לירות גירויים חשמליים בספונטניות ולגרום לתחושת כאבים עזים וכן מאוד רגישים ללחץ מכני ואני מעוניין לציין את העובדה שנקודות מעוררות כאב הו בעלות תכונה זהה (יתכן כי ישנו קשר הדדי מסוים בין העצבים הפגועים לנקודות הטריגר).
ישנם כמה הסברים שונים לעירור כאב ניורופאטי אך אני לא יפרט במאמר זה על הסיבות הכימיות והאלקטרופיזיולוגיות אך אני רוצה גם להוסיף שבין התכונות המביכות ביותר למצבי כאב ניורופטים היא נטייתם להשתנות מזמן לזמן,ממקום למקום, ובמיוחד מחולה לחולה. בשונה מכאב מיופציאלי שדפוסי הכאב כמעט זהים לגמרי אצל כל החולים ומעבר הכאב ממקום למקום הוא טריוויאלי לכאב מיופציאלי, זאת בשל העובדה שכל נקודת כאב מקרינה למקום מסיים וכאב באזור אחד מורכב מכמה שרירים ונקודת שמקרינות לאותו חלק או גפה. אולם מבלי לזלזל גם בחשבות של משתנים פסיכולוגים שיכולים להשפיע על ביטוי הכאב, אל לנו לשכוח את הסיבות הפיזיולוגיות המשפיעות על אותם אקסונים שכן ישנם גם מקומות "רדומים" ואתרים אלה לרוב שקטים למרות שישנם נקודות כאב במקום אך השקט מופר ברגע שמופעלות על הנקודות מאורעות מכאניים, תרמיים, כימים או מטבולים, וכן הידבקויות מקומיות של שרירים או שינוי תנוחה. בדומה מצבי לחץ פיזי או נפשי מעלים את הטונוס הסימפתטי המקומי ועלולים להחמיר סימפטומים של כאב.
בנוסף ישנם שינוים מרכזיים בכל מה שקשור לפגיעה עצבית פריפרית הגורמת גם לשינויים בעיבוד מידע תחושתי, במערכת העצבים המרכזית, ובפרט בחוט השידרה, מתוארים בספרות מגוון רחב של שינויים משניים שכאלה הן בתכונות מורפולוגיות, הן בתכונות ביוכימיות, והן בתכונות פיזיולוגיות. אך בין התגובות הבולטות ביותר ידוע על שינויים בשדות רצפטיבים של תאי החישה ובמילים פשוטות הם יכולים להגיב על שטח עור רחב מהרגיל לאחר הפגיעה וישנם גם תאים שמרחיבים את תחום הרגישות שלהם, למשל יתכן תא שקדם לפגיעה הגיב רק לגירויים חזקים מהעור ואחרי הפגיעה הגיב גם לגירויים קלים, (מצב זה אני מוצא לרוב אצל מטופלים אחרי אירוע מוחי), שני סוגי השינויים האלה במישור המרחבי ורגישותי מהווים מנגנון הגברה דרכו מסוגל אות ממקור פריפרי כמו נקודת טריגר לדוגמה לגרם לאפקט מרכזי וחזק מהרגיל (central sensitization), שינויים בעיבוד מידע בחוט השדרה מתפתחים כתוצאה ישירה של פגיעה בעצב הפריפרי וגם כתוצאה מפגיעת רקמה פריפרית ללא הכרח בנזק עצבי.
ישנו עוד מקרה מעניין נוסף משום שכיחות המצבים המסוגלים לעורר אותו. מספיק גירוי המפעיל סיבי עצב חסרי מיאלין נוציצפטיבים. לדוגמה, ישנן עדויות שרגישות היתר המתפתחת מסביב לאזור עור חבול (secondary hyperalgesia) נובעת מריגוש מרכזי בחוט השידרה, כמו כן חלק מהכאב הקיים בימים הראשונים לאחר ניתוח נחש כנובע מריגוש מרכזי לא מפגיעה ישירה ברקמה הפריפרית (primary hiperalgesia). ירי פתופיזיולוגי פריפרי מסוגל גם ליצור תנאים של ריגוש מרכזי ויש להניח שזה הכלל. לכן, מקורות ירי אקטופיים אם זה מנקודות טריגר או עצב פגוע יוצרים אותות תחושתיים לקויים המעובדים באופן לא תקין במערכת העצבים המרכזית והכאב נובע מצרוף שני פקטורים יחדיו.
מקורות
Sunderland, Nerves and Injuries, London: Churchill- Livingston 1978
P.M Laduron, Axonal transport of presynaptic receptors 1987
P.D Wall, M. Gutnick, Ongoing activity in peripheral nerves: the physiology and pharmacology of impulses originating from neuroma 1974
Injured and intact rats. J. Neurophysiol 1990
J.G Travell, D.G Simons, Myofascial pain and Dysfunction: the Trigger point manual 1984
M.Devor, P.Raber Hertability of symptoms in an experimental model of neuropathic pain 1990
לא מדובר במאמר לייעוץ רפואי. המידע כאן לא נועד להחליף טיפול טוב ומקצועי דעתך חשובה לי, רק כך אוכל לדעת האם כללתי את המרכיבים החשובים במאמר וכיצד להעביר את החומר כך שניתן יהיה ליישם אותו במהירות ויעילות אצלך. נא להשאיר את תגובתך מתחת למאמר וללחוץ לייק אם אהבת, תודה על הזמן שלך
